החלטה בתיק ת"א 38174-06-11

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

1.       המבקשת הגישה את תביעתה כנגד המשיב 1 , הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ וכנגד אחרים. בכתב התביעה נטען כי המבקשת, גמלאית המתגוררת בלונדון, ניהלה חשבון אצל המשיב. החשבון התנהל בתחילה בסניף דיזנגוף סנטר והועבר לסניף רמת אביב. באותה עת נרקמו יחסים ידידותיים בינה לבין מר חן, הנתבע 2, והיא הלוותה לו סכומים שונים. לטענת המבקשת, באחד מביקוריה בארץ התלוותה לחן לביקור אקראי בסניף רמת אביב, והתבקשה ע"י אחת מפקידות הבנק לסייע לחן (בהיותה תושבת חוץ), להפחית את שיעורי הרבית שיוטלו על הלוואה שלקח. לגרסתה הסכימה לכך ובתנאי שלא יוטלו עליה כל עלויות בגין מעשה החסד שהיא עושה. התובעת חתמה על מסמכים שונים שנדרשו לצורך העניין. באוגוסט 2010 החלה התובעת בהליכי עליה לארץ וביקשה לברר את יתרת חשבונה. באותה עת נודע לה כי חשבונה נסגר זה מכבר לאחר שהכספים שבו נמשכו והועברו לחשבונות אחרים. מדפי הבנק שהומצאו לה למדו כי הכספים הועברו לחשבון חן, למי שהייתה אשתו באותה עת  ולחברה שבניהולו. התובעת טוענת כי מעולם לא הסכימה להעברות אלה וכי הבנק שהיה נאמן על כספה מעל באמונה ובכספה ו/או סייע לגניבת כספים ממנה.

          כתב התביעה הוגש כנגד הבנק, חן, אשתו לשעבר והחברה שהייתה בניהולו- בסכום של 1,000,000 ש"ח.

2.       בכתב ההגנה טען הבנק כי הפעולות שבוצעו בחשבון הסתמכו על חתימות חן, אשר הכירוהו כמיודעה של התובעת. עוד נטען כי התובעת חתמה בהסכמתה על ערבות להלוואה שנטלה חברת חן, וכי כתבי הערבות נחתמו לאחר שהוסבר לערבה מהות המסמך עליו היא חותמת. הבנק מכחיש כל קשר למעשיו של חן וטוען כי  התובעת מסרה את כתובתו של חן למשלוח דואר וכי הסכימה אף לשעבד קופת גמל וני"ע שברשותה לטובת חברת חן. לטענת הבנק העביר, על פי כתבי הערבות שבידיו, מחשבון התובעת לחשבון החברה, סכום של כ-278,000 ש"ח בלבד.

3.       בבקשה לתיקון כתב התביעה טוענת התובעת כי בבדיקה מעמיקה מצאה כי מסמכי בנק הנחזים להיות חתומים על ידה, לרבות ההודעה על שינוי הכתובת- זויפו. לשיטתה, החתימות הללו אפשרו לבנק להעביר כספים מחשבונה לחשבונותיהם של הנתבעים האחרים ולא ליידע אותה על כך. לטענתה, דבר הזיוף נודע לה בדיעבד, רק כאשר קיבלה את מסמכי הבנק לעיונה ומסרה אותם לבדיקה.

4.       המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי מסמכי הבנק גולו למבקשת עוד בטרם הגישה את התביעה. עוד נטען על ידו כי בבקשתה מציינת התובעת במפורש כי המסמכים נחזים להיות חתומים על ידה, ומשכך, מהווה הדבר 'הודאת בעל דין' המונעת ממנה לטעון לזיוף. לשיטתו, הלכה היא כי על הבנק לפעול עפ"י חזות פני הדברים, ומשהודתה המבקשת כי החתימה על המסמכים נחזית להיות חתימתה, אין היא זכאית  להטיל את חובת הבדיקה ו/או האחריות על המשיב. המשיב אף מתייחס לטופס ההעברה שנעשתה מחשבון לחשבון. לשיטתו, ההעברה מחשבון לחשבון בוצעה ביוזמת הבנק  אשר פעל על פי כתבי הערבות החתומים ע"י המבקשת ושאין היא מכחישה לכאורה את חתימתה עליהם.

5.       בתשובתה טוענת המבקשת כנגד חסרונו של תצהיר בתגובת הבנק לבקשה, כמו גם לכך שהעובדות החדשות התגלו לה במסמכים שקיבלה לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים, בגילוי המסמכים.

6.       " מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח'

          [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש" (רשות ערעור אזרחי 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, 29/07/1998) ההלכה היא כי אין חוסמים תובע לתקן את תביעתו באופן שניתן יהא לברר ביתר יעילות את הסוגיות השנויות במחלוקת, במיוחד בשלב התחלתי זה של ההליך, כאשר ניתן לפצות על הטרחה הנגרמת מהתיקון על ידי פסיקת הוצאות. הנני סבורה כי כך הדבר בעניינינו.

7.       לנוכח האמור הנני מתירה את התיקון כמבוקש. התובעת תישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000ש"ח. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום מהיום. לא יוגש כתב  ההגנה- יראו את זה שהוגש כהגנתו של המשיב.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ג, 25 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: